אם תרצו…

בכל ספרי המוסר המעוררים לעבודה ותיקון, כולם מדברים רק על עשייה, מעט מדברים על הרצון. רבי נחמן לקח את הרצון ברצינות, ולאורך כל הדרך הוא מחזק את הרצון.

כל ההתבודדות זה פיתוח הרצון.

השמחה היא בעיקר על הרצון.

"העיקר הוא הרצון" אומר רבנו.

הציונות מבוססת על הרצון, "אם תרצו אין זו אגדה"

יש מדינה ליהודים, וזה לא סוף הסיפור, כפי שכולנו יודעים… כי עדיין אנחנו תחת שעבוד, עדיין תחת שלטון שאנו לא חפצים בו, בערך כמו שלא חפצנו להיות תחת שלטון טורקי או רוסי.

הציונות האמיתית היא זו שלא נכנעת ללחצים, שרוצה לקום, לחיות. אז אנחנו צריכים להמשיך לרצות.

כולנו חברים נ נח רוצים, כמו שרבי נחמן אמר. מעבר לפתיחת מפלגה (ולכמה פשקווילים ועלונים וכמה סרטונים וסיבובים ברחובות, אנחנו לא יכולים לעשות הרבה)… הקושי שלנו להיכנס לסקרים, לקבל תקציב, לקבל חשיפה הוגנת, זה אחד הסממנים לקושי הקיים פה לכלל האוכלוסייה, תוקף הגלות.

אבל מה? אנחנו ממשיכים לרצות, עד לרגע האחרון.

אכן הקמפיין שלנו הוא: אם תרצו….